​המסלול המתואר פה הוא מסלול מעגלי לפסגה הגבוהה ביותר בהר הנקראת Vörðu-Skeggi שמתחילה בחנייה הסמוכה לתחנת הכוח Hellisheiðarvirkjun. כאמור, יש מספר דרכים להגיע לפסגה מכיוונים שונים, וניתן גם לבחור לעשות הליכה הלוך-חזור, אך המסלול המעגלי הזה הוא אחת המוצלחים והמקובלים ביותר לעלייה לפסגה, שיאפשר לכם לטעום מהנופים של אזור Hengill וגם להתרשם מהנוף הפנורמי המרהיב מהפסגה (המשקיפה לאגם Þingvallavatn, הרי Bláfjöll ובימים טובים ניתן גם לראות את קרחון Langjökull, הר Skjaldbreiður ואזור רייקיאוויק. המסלול מסומן באופן ברור ונוח להליכה, אך כל חלקו הראשון בעלייה (תלולה לעיתים) שלעיתים עוברת על סף תהום, לכן המסלול פחות מתאים למי שיש לו פחד גבהים וגם לא מתאים במזג אוויר לא טוב (בעיקר כשיש רוח ערה), אך יכול להתאים לכל מי שבכושר טוב. עם הניסיון המתאים וציוד חורף שכולל נעליים עם שרשראות, גרזן שלג וביגוד מתאים - ניתן ללכת את המסלול גם בחורף. גם בעונות המעבר המסלול עשוי להיות מאתגר כאשר בחלקו העליון יש שלוגיות גדולות.

​

המסלול מתחיל בחנייה שמצפון לתחנת הכוח Hellisheiðarvirkjun; כדי להגיע יש לפנות לכיוון התחנה מכביש 1, אך במקום להיכנס ימינה לתוכה, להמשיך עם הכביש ולפנות שמאלה בפנייה הראשונה לכיוון עמק Sleggjubeinsdalur. בתחילת ההליכה, מייד לאחר החנייה חוצה גשר קטן את העמק ועולה צפונה למעבר ההרים Sleggjubeinsskarð ומשם הוא עולה בתלילות לרכס Sleggja (ראו הסימון השחור שאורכו 3.7 ק"מ במפת המסלולים הרשמית). בשלב מסויים תגיעו לחלקו ה"שולחני" של ההר ותראו דרום-מזרחית אליכם למטה את עמק Innstidalur (שאליו תגיעו בדרך למטה); מכאן ההליכה קלה ונוחה יותר, אך טרם הגעתם לפסגה, יש להמשיך לכיוון צפון מזרח. מערבית וצפונית אליכם תראו עמקים נרחבים בשם Engidalur ו-Marardalur שמשמשים כשטחי מרעה סגורים שנחשבים למקום האחרון בדרום איסלנד בהם חיו איילי צפון (בין 1777 ל-1925), כיום ניתן לראות איילים רק במזרח איסלנד. סטו 300 מטר צפון מערבה לכיוון הפסגה לפני שתיקחו את נתיב החזרה דרומה.