איסלנד אמנם מדינה קטנה יחסית, אך יש בה המון מה לראות ולעשות ואפשר להעביר בה גם כמה חודשים. מהצד השני, מטיילים בעלי חלון זמן קצר גם יכולים לראות ולהתרשם מאזור מצומצם יותר של איסלנד, כך התשובה היא שאפשר לעבוד עם כל חלון זמן. בחלוקה גסה מאוד ניתן להתייחס לזמני הטיול באיסלנד כך: אם רוצים להקיף את האי בכביש הטבעת עם הרכב: הזמן המינימלי הוא 9 ימים, אך הזמן המומלץ הוא 11-12 ימים מלאים. אם רוצים להקיף את האי ולהיכנס גם לאזור הפיורדים המערביים: הזמן המינימלי הוא 14 ימים, אך הזמן המומלץ הוא 15-16 ימים מלאים. אם רוצים להקיף את האי ולעשות 1-2 גיחות לפנים האי: הזמן המינימלי הוא 10-11 ימים, אך הזמן המומלץ הוא 13-14 ימים. אם רוצים להקיף, להגיע לפיורדים המערביים ולעשות 1-2 גיחות לפני האי: הזמן המינימלי הוא 16 ימים, אך הזמן המומלץ הוא 18-20 ימים. אם רוצים להקיף את האי כולל טיול נרחב יותר בפנים האי: הזמן המינימלי הוא 13-14 ימים, אך הזמן המומלץ הוא 16-19 ימים. אם רוצים לעשות טיול מקיף באיסלנד, כולל הפיורדים המערביים וטיול נרחב בפנים האי: יש להקדיש 20-25 ימים. מי שיש לו פחות מ-8 ימים מלאים: לא מומלץ להקיף את האי אלא להתמקד באזור דרום איסלנד, מערב איסלנד וההיילנדס הדרומיים. למי שיש לו פחות משבוע כדאי להתמקד בעיקר באזור החוף הדרומי עד לגונת הקרחונים, עם גיחה אחת או שניים לפני האי. *אם רוצים לעשות מסלולי הליכה יומיים ארוכים, כדאי להקדיש חצי יום-יום נוסף לזמנים אלו. *אם רוצים לעשות טראקים של מספר ימים, יש להוסיף את הזמן הנדרש בהתאם בתוספת של זמני שינוע. *זכרו שגם לזמנים המומלצים הללו ניתן להוסיף ימים, כדי לעשות את הדברים בצורה יותר מרווחת ונינוחה, לאפשר גמישות בהתאם למזג אוויר ולהכניס יותר הליכות רגליות או פעילויות בתשלום.

אם מטיילים בקיץ (יוני עד ספטמבר) חייבים להזמין לינה מראש, וכמה שמוקדם יותר טוב יותר. איסלנד היא מדינה קטנה מאוד, שביקוש בה עולה על ההיצע, וכבר חודשים לפני הקיץ מלונות, גסטהאוסים והוסטלים מתמלאים לגמרי בחלק מהאזורים. לטיול בחודשי הקיץ מומלץ להזמין לינה ורכב 5-8 חודשים מראש, ככל שתתמהמהו עם ההזמנות כך ההיצע יפחת ותאלצו לשלם יותר, להתפשר על המיקום ואיכות המלון ואפילו להיתקע ללא לינה באזור רצוי. אם אתם מתכננים לצאת לטראק Laugavegur ומעוניינים ללון בבקתות לאורך הטראק - התחילו להתעניין 8 חודשים מראש והקדימו להזמין ברגע שנפתחת ההרשמה. גם את רוב האטרקציות מומלץ מאוד להזמין כמה חודשים מראש כדי להבטיח את היום והשעה שמתאימים לכם (כולל אופנועי שלג, הליכות על קרחונים, סיורים מאורגנים, ביקור במערות קרח, קיאקים ושיט ועוד). אטרקציות שלא צריך להזמין מראש הן מעיינות חמים וברכות מקומיות - אליהן אפשר פשוט להגיע או לוודא זמינות בדרך תוך כדי הטיול (להוציא את הלגונה הכחולה ו Sky lagoon אליהן כדאי להזמין מקום זמן רב מראש). בעונות המעבר ובחורף לא חייבים להזמין מקום מראש, אך מומלץ לעשות זאת בכל זאת (עם אופציית ביטול). תיירות החורף ועונות המעבר עולה דרמטית בשנים האחרונות, אך היצע המלונות מחוץ לעונת התיירות הוא מצומצם יותר לכן עשויים לחוות עומסים גם בעונות אלו (בעיקר בספטמבר, פברואר, מרץ, וסביב החגים הנוצריים). החודשים הרגועים ביותר מבחינת עומס התיירים בהם ניתן להיות גמישים יותר הם אוקטובר, נובמבר, דצמבר (מלבד חד המולד), אפריל ומאי.

בשל הצורה המעגלית של איסלנד והכביש הראשי שלה (כביש 1) - טיולי כוכב הם לרוב לא אופציה אידיאלית לטיול באיסלנד. טיולי כוכב רלוונטיים רק במקרה של טיולים קצרים, וגם אז ברוב המקרים עדיף לא ללון במלון אחד אלא לחלק את הלילות למספר מלונות ולעשות טיולי "מיני כוכב". בטיול של פחות מ-9 ימים מומלץ להתמקד באזור דרום איסלנד ו/או אזור ההיילנדס הדרומיים ו/או אזור מערב איסלנד - ולחלק את הטיול לכ-3-4 מלונות שונים, מהם לעשות טיולי "מיני כוכב". בטיול של 4-5 ימים כדאי להתמקד באזור דרום איסלנד - ולחלק את הטיול ל-2-3 מלונות שונים מהם לעשות טיולי "מיני כוכב". טיול כוכב מנקודת יציאה אחת יכול להיות רלוונטי בטיול של פחות מ-4 ימים, בו אפשר להתמקם במלון אחד (עדיפות לאזור Hella) בהתאם למקומות אליהם אתם רוצים להגיע. למטיילים ללא רכב כדאי להתמקד ברייקיאוויק, ממנה ניתן לצאת לטיולי יום מאורגנים רבים.

תוכיי הים (פאפינים) חיים רוב השנה באוקיאנוס ומגיעים לחופי איסלנד לצורך הטלת ביצים וגידול הגוזלים הצעירים. הם מתחילים להגיע לאיסלנד במהלך חודש מאי ונשארים באי עד אמצע אוגוסט ולעיתים רחוקות גם לתוך תחילת ספטמבר. התקופה הכי טובה ובטוחה לראות אותם בהמוניהם היא בשיא הקיץ, מאמצע יוני עד סוף יולי. בכדי להבטיח מפגש קרוב עם הפאפינים, מומלץ להגיע למושבות שלהם בשעות אחה"צ-ערב, כאשר אלפי פריטים חוזרים בהמוניהם עם ארוחת הערב לגוזלים. ניתן לראות את הפאפינים לאורך נקודות רבות במצוקים וסלעים על קו החוף של איסלנד. המקומות הטובים ביותר לראותם (בחינם, ללא סיור) הם: צוקי Dyrhólaey בדרום איסלנד חצי האי Stórhöfði - באיי היימאי, הגדול שבאיי ווסטמן צוקי Látrabjarg בפיורדים המערביים נמל Borgarfjarðarhöfn - בעיירה בורגרפיורדור אייסטרי במזרח איסלנד חצי האי Tjörnes בצפון איסלנד ישנם עוד מקומות רבים בהם ניתן לראות פאפינים וסיורים מגוונים שכוללים צפייה בפאפינים. למפה המלאה ראו את מדריך בעלי החיים באיסלנד - לחצו כאן.

ניתן להשיג כרטיס סים כבר בשדה התעופה, בתחנות דלק או בחניות של חברות הסלולר - המחירים זהים בכל מקום כך שכדאי לקנות כרטיס כבר בשדה התעופה. חברת הסוללר הגדולה ביותר באיסלנד, עם הפריסה הרחבה ביותר היא Simmin המאפשרת גם שיחות לישראל. חברות סלולר נוספות המציעות חבילות שונות הן Vodafone (ללא שיחות לישראל) ו- Nova. החברות מציעות סימים לטעינה שבדרך כלל נעים בין 5 ל-10 ג'יגה ביט עם או בלי שיחות, במחיר של סביב 3,000 קרונות.

באיסלנד יש יותר מ-80 הרי געש פעילים והאי כולו וולקני. יש להבדיל בין הר געש פעיל להר געש מתפרץ - הרי געש פעילים יכולים לא להתפרץ גם מאוד שנים. התפרצות של הר פעם מתרחשת באיסלנד פעם בכמה שנים אך לרוב אי אפשר להתקרב להר געש מתפרץ או לראות את הלבה בעיניים. בשנת 2020-2021 ושוב ב-2022 התרחשו התפרצויות געשיות באזור הר Fagradalsfjall בחצי האי רייקאנס (לא רחוק מרייקיאוויק ושדה התעופה של איסלנד). התפרצויות אלו היו בעוצמה נמוכה ונחשבו ל"ידידותיות" ואפשרו למטיילים להגיע ולהתרשם מהלבה הזורמת. התפרצויות אלו הסתיימו וכעת ניתן לראות במקום רק את הלבה השחורה והקשה והלועות שנוצרו, אך לא לבה זורמת. מומחים מעריכים שייתכנו התפרצויות דומות נוספות באזור זה בשנים הקרובות, אך התפרצות געשית יכולה גם להתרחש בהרי געש אחרים, גדולים ומסוכנים יותר במקרה זה ייתכן וזו לא תהיה בשורה משמחת לתיירים, ואפילו להפך. במידה ותהיינה התפרצויות בהרי געש מרוחקים, תיתכן ויופעלו סיורי מסוק או מטוס להתרשמות מלמעלה. עדכונים על התפרצויות געשיות ופעילות וולקנית בזמן אמת ניתן למצוא בקבוצת הפייסבוק של איסלנדופיליה. למידע נוסף על אזור ההתפרצויות ב-Geldingadalir - לחצו כאן.

מפל דטיפוס הוא אחד המפלים המרשימים ביותר באיסלנד. ניתן להגיע אליו מהצד המערבי (כביש 862) או המזרחי (כביש 864). כביש 862 מהצד המערבי הוא כביש סלול - קל ונוח לנסיעה, שפתוח ברוב ימי השנה ונגיש גם בחורף. מצד זה המפל נפרש מולכם במלוא הדרו אך ממרחק רחוק יחסית. כביש 864 מהצד המערבי הוא דרך עפר קשוחה, שסגורה בחורף ולא נוחה לנסיעה עם רכבים קטנים (4X4 אינו חובה אך מומלץ) - מהצד הזה תוכלו לרדת ממש לשולי המפל ולהתרשם מעוצמתו מקרוב. הנסיעה בצד המזרחי לוקחת זמן רב יותר. הצד המערבי פופולארי ביותר בשל נגישותו וקלות הנסיעה אליו, אך על פי רוב הצד המזרחי מרשים יותר, כך שמי שמטייל בקיץ ויש לו את הזמן המתאים, הרכב המתאים או הנכונות לנסוע לאט במיוחד - מומלץ להגיע ולהתרשם מהצד המזרחי של המפל. למידע נרחב על מפל דטיפוס - לחצו כאן.

באזורים המישובים ולאורך רוב כבישי הטבעת יש כיסוי טוב של קליטה סלולרית. באזורים מבודדים יותר, בעיקר בטראקים ובפיורדים המערביים, עשויים לחוות קשיי קליטה. בפנים האי (אזור ההיילנדס של איסלנד), באזורים המבודדים ביותר של המדינה, ישנם שטחים נרחבים מאוד ללא קליטה סלולרית כלל; המגיעים לאזורים אלו צריכים להיערך בהתאם. המגיעים לאזורים המבודדים ביותר אליהם מגיעים מעט מאוד מבקרים - שווה לשקול לשכור מכשיר איתור לוויני (PLB), ניתן לעשות זאת דרך אתר Safetravel - לחצו כאן.

מתח החשמל באיסלנד זהה לישראל (220 וולט/ 50 הרץ). שקע החשמל באיסלנד הוא של 2 פינים בלבד, לכן במידה ויש לכם מכשירי חשמל בעלי 3 פינים – יש להביא ממיר (אין צורך בשנאי) או מפצל חשמל עם תקע של 2 פינים ושקעים של 3 פינים.